אורנה אביקזרלצד הקללות והאיומים ברשתות החברתיות, פעילי הקהילה הלהט"בית בנתניה יקיימו את מצעד הגאווה הראשון בעיר כמתוכנן; מעיין מגאווה בנתניה ענתה ל "אורנה חושפת" על כל השאלות
ביום שישי הקרוב יתקיים לראשונה בנתניה מצעד גאווה. מצעד הגאווה, שיצא משדרות ניצה לכיוון כיכר העצמאות, הוא פרי יוזמתם של ארגוני הלהט"בים, זאת לאחר שמספר חברי מועצה הצליחו להביא לביטולו של אירוע גאווה הסברתי שהיה אמור להתקיים בכיכר העצמאות.
לרבים מתושבי נתניה, המגדירים עצמם מסורתיים, קשה לעכל את קיומו של מצעד הגאווה ואף נשמעו איומים נגד גורמים להטב"ים בעיר וכן קריאות לא לקיים את מצעד הגאווה, אותו הגדירו כמצעד התערטלות ותועבה.
מעיין ממארגני המצעד הדגישה ל"אורנה חושפת" את חשיבות קיום מצעד הגאווה בנתניה באופן מכובד ולא פוגע ברגשות אחרים. מעיין סיפרה, כי "לנו חשוב להדגיש שאנחנו לא מפגינים נגד אף אחד. אנחנו מפגינים רק בעד זכויות ורק בעד, אנחנו יוצאים בעד. אם יש אנשים שמאוד לחוץ להם לצאת נגד אנשים ושנאה ואלימות אז הם צריכים לעשות בדק בית על איזה ערכים הם בדיוק רוצים להגיע".
על מה אתם צועדים בעצם? על מה המחאה?
"יש הרבה דברים שאנחנו צריכים שהממשלה תעזור לנו בחוק כאוכלוסיה מוחלשת ונרדפת, זכות לחיים וביטחון. טיפולי המרה שהם בעצם שקר שבא להפוך אנשים שהם מהקהילה הגאה כביכול שיחזרו להיות סטרייטים על ידי כפייה, בין אם כפייה פסיכולוגית של התעללות פסיכולוגית ובין אם בכפייה פיזית ממש של מכות, אונס שאמורים כביכול ל"הבריא" את הלהט"ב".
מעיין המשיכה ופירטה את הנושאים שלדבריה צריך לטפל בהם ולהביא לשינוי: "נושא נוסף בחיים וביטחון זה הדרישה להכרה בפשעי השנאה נגדנו כפשעי שנאה עם ענישה מוחמרת וגם טיפול מנע לדברים האלה, כי כשבנאדם בא ויורה על אנשים בבר-נוער , או בנאדם שבא למצעד הגאווה עם סכין ורוצח נערה בת 16 , הרבה פעמים מקרים כאלו לא מקבלים את הטיפול המתאים ומתייחסים לזה כביכול כ"סכסוך אישי" בין הרוצח לבין הנרצח, ומטפלים בזה כמקרה פרטני ולא מתייחסים לתופעה הרחבה שהיא הניסיון לרצוח אותנו בגלל שאנחנו חברים בקהילה.
הפרופיילינג הוא הנושא השלישי בחיים וביטחון שרואים אותו עכשיו בעניין של האתיופים, גם בקהילה הגאה בד"כ נגד נשים טרנסג'דריות יש פרופיילינג של עצירות לא מסיבות מוצדקות, והתעללות של המשטרה בנשים בזנות. בנוסף אנחנו רוצים עזרה במיגור הבעיות של העוני והזנות בקהילה. רוב הבעיות של העוני והזנות בקהילה נובעות מזה שאנשים, בעיקר בקהילה הטרנסג'דרית אבל גם בחלקים אחרים בקהילת הלהט"ב, מופלים באופן הולך וחוזר על עצמו גם בשוק העבודה שלא מקבלים אותם לעבודה. גם באקדמיה- לא מתקבלים לאקדמיה, לא מצליחים לסיים לימודים באקדמיה, וגם בדיור, אנשים שההורים זרקו אותם מהבית בגלל הנטייה המגדרית המינית שלהם וגם אנשים שרוצים לשכור דירה ובנאדם לא מסכים לשכור להם דירה אחד אחרי השני בגלל הנטייה המינית או המגדרית שלהם. מצב שמגלגל אנשים לרחוב, לעוני לזנות, לסמים. אם נצליח לטפל באפליה הזאת בעזרת חקיקה נמגר את העוני שנוצר בעקבותיו.
היה אמור להיות חוק כזה בכנסת האחרונה, שלא עבר בכנסת האחרונה שמדבר על הכנסת איסור אפליה כנגד טרנסג'דרים לתוך כל המקומות שיש בהם איסור אפליה לדת מין וגזע".
גם בנושא החינוך צריך, לדברי מעיין להביא לשינוי: "יש חינוך חסר ללא החינוך החיובי שמאפשר לנוער מהקהילה הגאה. כל החינוך המיני היום מתמקד רק במניעת הריון או בהעברת מחלות מין בין זכרים ונקבות. מאוד חשוב להכניס בחינוך המיני גם את הא מיניים, כי התוצאה שלא עוסקים בזה בחינוך גורמת להרבה מאוד אנשים אה מיניים גם להרגיש מאוד שונים עד מקרי אבדנות. כמובן גם חינוך לסובלנות – שמורים לא יאפשרו למילה "הומו" להיות הקללה הכי נפוצה בכל בתי הספר במדינת ישראל. בטח ובטח שלא יעודדו אותם. יש מקומות שהצוות החינוכי מעודד פגיעה בהומואים או לסביות ומגבה אותה, ואומר שאנחנו "תועבה" שזה דבר בלתי אפשרי שאנשים ימשיכו לאחוז במשרתם ולהגיד עלינו דברים כאלה".
עוד נושאים שבקהילה נלחמים עליהם הם הכרה בנישואים, הכרה בפונדקאות, הכרה מרגע הלידה של שתי אמהות כזוג, שלא רק אחת מהן רשומה כהורה שלו, שינוי הסעיפים של ההורות מאבא ואמא להורה והורה שמאפשרים את הזכויות."זה לא רק ענין סמנטי זה נושא של חיים או מוות. היה מקרה שחברה באה לקחת את הילדה שלה שנפצעה קשה מאוד בבית הספר לבית החולים. ובמיון לא נתנו לה לעשות הכרעות על ההצלה של הילדה שלה, אלא חיכו שתגיע האמא השניה כי רק היא רשומה כאמא שלה. זה מנע מאמא להכריע על הבת שלה במצב של סכנת חיים רק בגלל שהיא לא רשומה בתור האמא שלה" הוסיפה מעיין.
אם הדרישות שלכם בעיקרן בנושאי חקיקה וממשלה , מדוע אתם לא צועדים מול הכנסת? מדוע חשוב לכם לצעוד בעיר נתניה?
"הסיבה הראשונה היא שחשוב לנו שאנשים בעיר שלנו יראו שאנחנו גם פה, כי בדרך כלל כשיש כמעט וכמעט בנתניה ותמיד יש רק בתל אביב וירושלים דברים של הקהילה הגאה אז נוצר מצג שווא כאילו כל הקהילה הגאה נמצאת רק שם וכאילו אצלנו "אין כאלה" ולנו חשוב מאוד שאנשים יראו שבנתניה, יש קהילה גאה של אנשים שלא רוצים לעזוב אותה, הרבה מאיתנו נולדו כאן וגדלו כאן. חלקנו עברו לכאן מרצון ומאהבת העיר הזאת. אנחנו רוצים לקיים כאן את החיים שלנו, לא נגד אף אחד אלא רק בעד עצמנו ושיהיה לנו טוב פה כמו שלאחרים טוב פה. הסיבה השניה היא שבנתניה יש לנו גם את הבעיות מול השלטון המקומי, כמו הטפסים של אב ואם ולא הורה והורה, בתי הספר ומה שהם נותנים או לא נותנים שיקרה שם, כמו בין היתר סיפור המאבטחת שהושפלה ע"י מנהלת בית ספר לעיני התלמידות בגלל נטייתה המינית. לא יתכן שבעיר שלנו תהיה אפליה כזאת בוטה נגד חברי הקהילה והעיריית תשתוק, במקרה הטוב, או תשתף פעולה במקרה הרע. אנחנו רוצים לעורר פה קצת את זה שגם בתוך הרמה המקומית יש דברים שצריך לעשות. לא כנגד העירייה כי שם אנחנו רואים בחלק מהאנשים בעירייה כאלו שכן רוצים להיות שותפים להבריא את הדברים האלו איתנו ביחד ויש חלק אחר שעוד צריך לעזור לו להבין את הבעיות שלנו ושאנחנו צריכים שהעירייה תשנה שיהיה לנו יותר טוב כאן".
האם המצעד הולך להיות פרובוקטיבי כדוגמת המצעד בת"א? או סולידי וצנוע כמו ירושלים?
"המצעד שלנו לא בא להיות כמו אף מצעד אחר, אלא הוא בא להיות משהו שתואם לנתניה, לנו חשוב למחות על הזכויות שלנו ומצד שני המצעד הוא מחאה, הוא לא מסיבה, הוא לא מיועד לא לרקוד ולא לבלאגן, לזה יש אפטר פארטי סגור שמי שרוצה בא אליו ומי שרוצה לא בא אליו זו זכותו. אנחנו לא מייעדים את המצעד לקידוש דברים שקשורים בעירום, אם אנשים ירצו ללכת עם בגדי ים, או דברים כאלה, אחרי הכל אנחנו הולכים על הטיילת של הים, אז זה לא נראה לי כמו דבר יותר מידי מזעזע או מעורר מחלוקת. יש אנשים שעושים את זה כמו תיירים ממלון ארבע עונות שאנחנו עוברים לידו. אני חושבת בהקשר הזה שאנשים מתלבשים בהתאם למקום שאליו הם הולכים, הולכים לים הם מתלבשים בהתאם".
מה בנוגע לאיומים?
"יש איומים עמומים, אף אחד לא מזדהה בשמו שלו לאלימות ולחבלה, אבל אנחנו מאוד סומכים על המשטרה בקטע הזה. אנשים יכולים לאיים אבל לקיים הם לא יוכלו".
מה דעתכם? כתבו לנו כאן: