אורנה אביקזרבעלי אזרחות ישראלית, המתגוררים בארה"ב, לא הורשו לעלות לטיסה חזרה הביתה בסיום ביקור משפחתי בישראל, בטענה שעליהם להתחסן או להציג אישור מוועדת החריגים. לאחר שסורבו מספר פעמים ע"י ועדת החריגים לשוב לביתם, הסכימו להתעכב חודש נוסף בארץ ולהתחסן בשני החיסונים עד לקבלת התו הירוק אך אז נדהמו לגלות כי לא ניתן לחסן אותם, שכן, מדינת ישראל מחסנת רק אזרחים תושבי הארץ, והם מוגדרים כתושבי חוץ. נדב, תושב ארה"ב: "מצד אחד לא אישרו לי יציאה בוועדת חריגים כי טוענים שלא הצלחתי לשכנע אותם עם כל המסמכים שאני לא חי בישראל. ומצד שני לא יכולים לחסן אותי כי עבור זה אני לא תושב".
נדב סופר, תושב ארה"ב, בעל גרין קארד המתגורר מזה 8 שנים בפלורידה, מעוכב מזה מספר ימים בישראל לאחר שלא הורשה לעלות לטיסה חזרה לארה"ב "הגעתי כמו בכל שנה לביקור משפחתי, מספר ימים לפני תאריך החזרה, יצרנו קשר עם משרד הבריאות, לאור השינויים הרבים בהנחיות, כדי לדעת מה עלי לעשות כדי לעלות לטיסה חזרה. נאמר לי כי עלי להגיע לשדה עם בדיקת קורונה בתוקף של עד 72 שעות, וכך עשיתי. ביצעתי בדיקה באיכילוב ועם תוצאת בדיקה בת 24 שעות הגעתי לשדה התעופה בן גוריון ב 16/3, לטיסה שלי."
על אף ההנחיות הטלפוניות שקיבל, ועל אף שהגיע אם תוצאות בדיקת קורונה שלילית לשדה התעופה, סורב נדב להיכנס לשדה התעופה ולטוס חזרה. "הצגתי את אישור הבדיקה, ואז נאמר לי שאני לא יכול לעלות על הטיסה, והסבירו שבגלל שאני אזרח ישראלי עם פספורט ישראלי, אני חייב לטוס רק עם תעודת מתחסן או אישור של וועדת החריגים של משרד התחבורה."
אזרח ישראלי לא עולה על טיסה ללא חיסון, אך מדינת ישראל לא מחסנת אזרחים שאינם תושבים ושאינם חברים בקופות החולים
גם מעיין ניר מקולורדו, בעלת תעודת תושב קבע ( גרין קארד), מעוכבת בארץ ללא יכולת לחזור לחייה ולביתה בארה"ב מאותה הסיבה מחודש ינואר. מעיין שהגיעה אף היא לביקור משפחתי קצוב בזמן, נדרשה בשל היותה אזרחית המדינה, להציג תעודת מתחסן/ אישור של וועדת החריגים על מנת שיאושר לה לעלות לטיסה. "אני שבויה בישראל כבר מספר חודשים" סיפרה מעיין ל"אורנה חושפת". "מצד אחד דורשים ממני להתחסן, אני מסכימה למרות שזה לא היה בתכניות שלי, אבל אז באים ואומרים שאני לא יכולה להתחסן כי אני לא תושבת ישראל. עשרות מסמכים שלחתי לוועדת החריגים כדי להוכיח להם שאני לא תושבת ישראל לא עזרו לשכנע אותם שאפשר לתת לי לצאת, ואפילו כתבו לי שלא הצלחתי להראות שמרכז החיים שלי שם. ובשביל לקבל חיסון אני כמובן לא תושבת"
גם נדב סופר, סורב שוב ושוב ע"י ועדת החריגים לשוב אל אשתו ואל ביתו שבארה"ב, בטענה שלא הביא מספיק נימוקים לכך שמרכז חייו מתנהל שם, ומצד שני סורב להתחסן בטענה שהוא לא תושב הארץ. "שלחתי לוועדת החריגים צילומי מסמכים של המיסים שאני משלם, רשיונות, תעודת נישואין, ואפילו מכתב מחמי שאני נשוי לביתו ומתגורר שם. אך שוב ושוב שלחו לי תשובה אוטומטית שהבקשה שלי סורבה בשל היעדר מסמכים שמראים שאני תושב ארה"ב."
הקשיבו לשיחה הטלפונית עם נציגת משרד הבריאות
כאמור, גם נדב וגם מעיין, הסכימו להתחסן, ולהתעכב בארץ חודש נוסף עד להשלמת החיסון השני וקבלת התו הירוק, אך אז גילו כי זה לא אפשרי, וכי למעשה הם תקועים בישראל בעל כורחם. בשיחה טלפונית שביצעה אחותו של נדב עם משרד הבריאות, נדהמה לשמוע כי אחת האופציות שהעלתה נציגת המשרד היתה, להישאר בארץ שישה חודשים, להגיש בקשה לתושב חוזר, ורק אז להירשם לקופ"ח ולהתחסן. "אני המום שבשביל לחזור הביתה אני צריך להיות בשבי של כמעט שנה במדינת ישראל, ושהאופציה שהחיים שלי יעצרו למשך שנה, על כל המשתמע, נשמעת להם הגיונית! גם אם הייתי זורם עם השיגעון הזה של להמתין חצי שנה בארץ, ולחכות חודשים נוספים לתושב חוזר, איך בדיוק הייתי חוזר לארה"ב לאשתי ולעבודתי אם לתושב חוזר אסור לצאת מהארץ שנתיים?"
מעיין אשר מעוכבת בארץ מספר חודשים, ערבה את מנהלי העבודה שלה בחברה האמריקאית בה היא מועסקת, שיסייעו להשיבה, ומשלא צלחו, הגיע לארץ בעלה בכדי להיות לצידה בזמן העיכוב שסופו לא ידוע "החודשים חלפו, יש גבול לכמה שאני יכולה להיות רחוקה מבעלי. ראינו שהסיפור לא מתקדם לשום מקום, מצד אחד אין יציאה בלי חיסון, ומצד שני אין חיסון בלי תעודת תושב. החלטנו שבעלי, גם הוא אזרח ישראל, יגיע לארץ ונראה איך פותרים את זה יחד."
בעקבות פנית מערכת "אורנה חושפת" למשרד התחבורה, פנו נציגי משרד התחבורה הן לנדב והן למעיין ובעלה ואישרו את יציאתם מהארץ. מעיין "עצוב שאנחנו שבויים פה כל כך הרבה זמן, ורק בזכות פניה לתקשורת משחררים אותנו. אין אפילו מי שיפצה אותנו על ההוצאות הכספיות האדירות שהסיפור הזה הוביל אותנו."
ממשרד התחבורה טרם התקבלה תגובה לכתבה, תגובת המשרד תצורף לכשתימסר.
משרד הבריאות סרב להגיב והפנה אותנו לקבלת התייחסות ממשרד התחבורה.
מה דעתכם? כתבו לנו כאן: