האם ניתן למנוע את הרצח הבא?

האלימות נגד נשים גואה 

 מתחילת שנת 2018 נרצחו בארץ 20 נשים על ידי קרובי משפחתן, שתיים מהן, עליזה שפק. על פי הנתונים מדובר בעליה חסרת תקדים בשנים האחרונות. אמנם הוכנה בממשלה תוכנית להתמודדות עם תופעת האלימות במשפחה, אולם היא עדיין לא יושמה.

עליזה שפק, בת 50 מנתניה, התגוררה אצל בתה בדירה ברחוב עמק חפר בנתניה, לאחר שנפרדה מבעלה איציק שפק. ביום רביעי שעבר הגיע הבעל לדירה ועל פי החשד תקף ודקר למוות את עליזה. על גופה של עליזה נמצאו סימני דקירה וכן סימני אלימות. צוות מד"א שטיפל בה, נאלץ לקבוע את מותה.

דבר הרצח נודע לאחר, שחברו של הבעל החשוד ברצח, התקשר למוקד 100 של המשטרה וסיפר, כי איציק שפק התקשר אליו וסיפר לו שדקר את אשתו. החשוד, איציק שפק, נמלט מזירת הרצח. המשטרה ניהלה מצוד אחריו ויום לאחר מכן הוא נתפס בשדות בסמוך למושב אביחיל. בעבר הורשע שפק באלימות כלפי אשתו ובית המשפט גזר עליו חצי שנת מאסר על תנאי. לבני הזוג שפק ארבעה ילדים.

בנה של עליזה, חי, ספד לה בפוסט בפייסבוק וכתב: אמא ! אין מילה שיכולה לתאר את אהבתי העצומה אלייך. אמא שלי מילה עם כל הרבה משמעות. לא מאמין שאני את המילה הזאת לא אוכל יותר להגיד
אין מילה אמא שלי שיכולה לתאר את הכאב שמתחולל כרגע בגופי , בעצמותי ובנשמתי. אמא שלי שנרצחה אתמול בלילה והשאירה אותי ללא פעימות בלב יהי זכרך ברוך. תהיה נשמתך בגן עדן אמן. כמה את אהובה על כולם. לא מעכל את מה שקרה אני אוהב אותך לא יודע איך אמשיך ככה בלעדייך. רציתי תמיד לגרום לך לאושר אהובתי".

מאות ליוו את עליזה ז"ל בדרכה האחרונה ואילו מעצרו של בעלה איציק, הוארך ב-12 ימים.

ימים ספורים לאחר מכן זעזע רצח נוסף את נתניה, כאשר שוטר המשרת בתחנת משטרת קדמה, צלצל למשטרה והודיע שרצח את אישתו. אנגווץ וואסה, בת 36. שוטרים שהוזעקו לדירת בני הזוג מצאו את האישה, ללא רוח חיים כשהיא יושבת על כסא בפינת האוכל. על פי החשד מעריכים במשטרה, כי בעלה, מסרשה וואסה בן 24, ירה בה מאחור.

בחדר הסמוך שהו שלושה ילדים, שני ילדיה של אנגווץ, בני 6 ו-7 מנישואיה הקודמים ותינוק, שנולד לבני הזוג לפני חודשיים. אנגווץ שימשה כרכזת חינוכית בפרויקט לשילוב עולי אתיופיה ואף עבדה בבתי ספר בנתניה.

אלפים מתושבי נתניה ובני העדה האתיופית ליוו את אנגווץ למנוחות. בית המשפט בחיפה האריך את מעצרו של הבעל החשוד בשישה ימים.

הכלים להתמודדות עם אלימות נשים לא מקודמים

חברת הכנסת, עו"ד רויטל סויד, פגשה השבוע את אורטל, בתה של עליזה שפק ז"ל, שנרצחה על ידי בעלה. בפוסט כואב שפרסמה בפייסבוק סיפרה חה"כ סויד: "בכאב היא סיפרה על מערכת היחסים בין הוריה, שלאורך השנים היתה רצופה באלימות מילולית ופיזית עד שהפכה ביום אחד למלכודת מוות. היא כועסת, כי היא ואחיה יודעים שאפשר היה להציל את אמא שלהם. מתחילת השנה נרצחו 20 נשים, מדי שנה נפתחים כ- 14,000 תיקים על אלימות במשפחה. המספרים האלו הם סימפטום של חברה שחייבת לעשות סוויץ ולשנות את החשיבה והגישה לאלימות כלפי נשים".

חה"כ סויד התייחסה לכלים העומדים בפני הרשויות להתמודד עם אלימות נגד נשים וטענה, כי מקבלי ההחלטות לא מקדמים את האפשרויות העומדות בפניהם: "זה לא יאומן, אבל הכלים להתמודדות עם אלימות נגד נשים מונחים על השולחן של מקבלי ההחלטות, ומשום מה, הם לא מקודמים. המשרד לביטחון פנים מקדם פיילוט של איזוק אלקטרוני לגבר אלים, שיתריע אם הוא מפר צו הרחקה ומתקרב למי שהיתה זוגתו. כך המשטרה והאישה יקבלו איתות שהאישה בסכנה. אך למרות ההחלטה לקדם את הפיילוט התכנית לא מקודמת עד עכשיו. גם דירות לגברים מכים, שמאפשרות להוציא את הגבר המכה מהבית ולא את האישה, נותרות ריקות והתכנית להוספת מעונות לא יצאה לדרך. ועמותות, כמו עמותת ״בשבילך״ שמספקות סיוע לגברים ותוכנית טיפולית החל משלב האלימות המילולית, נותרות ריקות. מדוע? משום שהמשטרה לא מיידעת את הגברים".

לעניין הענישה, הוסיפה חה"כ סויד: "אי אפשר תמיד להאשים את בתי המשפט למרות שאין ספק שהחמרה בענישה תרתיע, וכאשר לא מוגשות תלונות המשטרה לא יכולה לפעול. אבל חייבים לעשות שינוי בחשיבה, לשנות גישה לפני שיהיו עוד קורבנות. אלימות נגד נשים זו לא גזירת גורל".

"הפתיל שמחובר לבלון לא שורף את השדה הוא שורף את החברה"

אילנה גיני, יו"ר נעמת במרחב נתניה, לא רואה תקווה במצב האלימות הגואה בכל שכבות החברה. גיני מתארת עליה חסרת תקדים באלימות נגד נשים ואף רואה את רצח האישה הבא. עוד בטרם נכתבו מילים אלה נודע, כי בסמוך לשוק בנתניה, ברחוב זנגוויל, נמצאה אתמול (יום שלישי) בשעות הערב אישה, כבת 30 מחוסרת הכרה, חבולה ומדממת. האישה טופלה על ידי צוותי מד"א ופונתה במצב קשה לבית חולים בלינסון, עקב חבלת ראש. שעות לאחר מכן נעצר תושב נתניה בן 18 בחשד למעורבות בתקיפתה.

גיני מסרה ל"אורנה חושפת", כי "זה מקרי שנרצחו שתיים בתוך שבוע, כי האלימות גואה בכל תחום. האלימות מתחילה מהכנסת, ממשיכה בתי ספר, בתי חולים בכביש ומגיעה עד הבית. האלימות נמשכת באוכלוסיה ללא הבדל דת גזע ומין. יש עליה גדולה בקרב נשים שפונות אלינו בעקבות אלימות במשפחה. זה דבר חסר תקדים. אנחנו כל היום עוסקות באלימות במשפחה. אני מאגדת בתוך השירות שלנו את כל הגורמים שעוסקים בזה גם בעירייה נתניה כי אני זקוקה לכולם על מנת לתת מענה אמיתי".

מעגל האימה בו נמצאות הנשים הללו הוא גדול מאד. לא פעם נשים חוששות להתלונן פן יפגעו יותר. גיני סיפר על הפחד הגדול בקרב נשים מוכות: "יש פחד עצום בקרב נשים לפנות אלינו, אבל חלק מהן פונות בסודי סודות ויש חלק שמביעות פחד בכל צעד. אני נעזרת בשירותי הרווחה ובלשכה המשפטית של נעמ"ת על מנת לבצע הערכת סיכון. במקרים של הערכת סיכון גבוהה אני מפנה למעון לנשים מוכות בשיתוף עם הרווחה בעיריית נתניה. בשבוע שעבר הגיעה מישהי לעורכת הדין שלנו לשיחה. למחרת היא התקשרה אלי וסיפרה לי על המצוקה הקשה עקב אלימות קשה היה לה לומר שמדובר באלימות פיזית. אותה אישה סיפרה שמצאה יומן של הבת המתבגרת שלה, שבעקבותיה שלחתי אותה מיידית לעובדת הסוציאלית. המקרים האלה מגיעים אלינו יום יום, זה כבר מגיע לתקרה. זה כבר הכי גבוה שאפשר, זו בעיה לאומית. זה כבר לא הגבר מול האישה, יש לזה השלכות על הילדים וזה מגיע גם לאלימות בבית הספר. האנשים האלה הם פצצות מתקתקות. הילד המכה הופך לגבר המכה, זה דבר שלא נעצר. זה לא משהו חדש".

האם ניתן לעצור את הרצח הבא?
"זה מתחיל במחוקק והוא נותן לגיטימציה. האלימות הפכה לנורמה. עד שלא ישתנה הכל מהשורש, המחוקק, הרשות השופטת והרשות המבצעת, עד שלא יקרה פה משהו מאד יסודי, עד שלא ישימו את זה בראש סדר העדיפויות הלאומי לא ניתן למנוע את הרצח הבא. הרצח הבא כבר פה. היחידה שיכולה ללחוץ בנושא זו התקשורת, לא חברי כנסת שחלקם אלימים בעצמם, לא הרשות המחוקקת. נשארו הרשות השופטת והמבצעת עד שלא יהיה שינוי שמתחיל בקודקוד לא נוכל למנוע את הרצח הבא. אני לא יודעת אם יש גוף ציבורי כמונו שמקבל 100 אחוז פניות כל היום. אני רואה את העו"ד שלנו, שמתנדבת, תופסת את הראש, כי אנחנו רואות את זה מתרחש וקורה עכשיו. לצערי אין לי בשורה טובה. הפתיל הזה שמחובר לבלון לא שורף את השדה הוא שורף את החברה".