תקנה חדשה של משרד החינוך אוסרת הסעת תלמידים בעלי לקויות למידה לחטיבה ולתיכון ללא נוכחות מבוגר בנקודת האיסוף וזאת בזמן שלחלק מהתלמידים יש רשיון נהיגה; בעוד רשויות אחרות מצאו דרכים לשנות את רוע הגזירה, בעיריית נתניה מסרבים לקחת אחריות
המצב הפרדוקסלי שנכפה על תלמידי חטיבת הביניים והתיכון של 'הבית של תמר' לפני כחודש, בו תלמידי יב' נושאים רשיון נהיגה ומסוגלים לנהוג בכוחות עצמם לבית הספר,ובו בזמן נדרשים ע"י משרד החינוך לילווי מבוגר בירידה מההסעה, הוא רק חלק מהניתוק של משרד החינוך מצרכי התלמידים וכישוריהם.
תלמידי "הבית של תמר" אמנם מסווגים תחת קטגורית 'חינוך מיוחד', אך מדובר בתלמידים בעלי לקויות למידה שונות, אשר מקבלים ב"בית של תמר" את הכלים להגיע להישגים לימודיים גבוהים על אף לקויות הלמידה בהן אובחנו.
בוגרי התיכון מתגייסים לצבא, ומרביתם ממשיכים ללימודים אקדמיים. אך על אף שמדובר בלקויות למידה, הוציא משרד החינוך תקנה חדשה בחוזר מנכ"ל 2020, לפיה התלמידים הללו בעלי סעיף רגשי ( סעיף 55), אינם רשאים לרדת מרכב ההסעה ללא ליווי מבוגר שימתין להם.
התקנה נפלה על הורי התלמידים כרעם ביום בהיר, ושינה לחלוטין את שגרת יומם "אנחנו אנשים עובדים, ועכשיו דורש מאיתנו משרד החינוך לעזוב את העבודה באמצע היום כדי להמתין לילדים שיגיעו. אותם ילדים שהולכים לבד לחוגים, לפעילויות, עצמאיים לגמרי, בא משרד החינוך ומחליט שהם לא מסוגלים לרדת מההסעה ללא ליווי."
מנציגות הורי התלמידים נמסר: " נציגות ההורים מצפה מעיריית נתניה לסייע לה ולהילחם למען ילדי תושבי העיר, כשם שעשו בעניין הנתיב הציבורי. כעת הילדים והוריהם נמצאים במצור, כפי שהייתה העיר נתניה בהשקת הנתיב הציבורי. אלא שלהבדיל מכביש במקרה זה מדובר בילדים והורים של יכולים ולא מוכנים לשאת את הגזרה הזו. מה גם שהיא לא מוצדקת ואין שום תוקף חוקי שלה."
בכדי להבין את גודל האבסורד, ניתן לראות כי באותו חוזר מנכ"ל ישנן תקנות שונות בתכלית עבור ילדים בעלי אותן לקויות למידה בדיוק, הכוללות את סעיף 55, כאשר הם צעירים יותר ולומדים בכיתות הקטנות בבתי הספר היסודיים בעירם. אז לא רק שמשרד החינוך אינו דורש ליווי, אלא מגדיל לעשות ומכניס את התלמידים הזכאים להסעות, רק עבור אלו העומדים בקריטריון המרחק מבית הספר. כלומר תלמידי חינוך מיוחד בעלי לקויות למידה ולקות רגשית, הלומדים בבתי הספר היסודיים,
מסוגלים עפ"י אותו משרד החינוך לצעוד 2-3 ק"מ מביתם. אך בבואם לגיל חטיבה, לאחר שנים שחצו כבישים וצמתים סואנים, דורש מהם המשרד ליווי של מבוגר לנקודת האיסוף.
בעוד רשויות מקומיות אחרות אשר שולחות אף הן תלמידים ל"בית של תמר", חתמו על טופס המעביר לאחריותן את האחריות על התלמידים, ומאפשרות לתלמידים וההורים להמשיך בשגרת יומם, מינהל חינוך של עיריית נתניה מסרב לעשות כן.
תגובת עיריית נתניה: "על פי הנחיות משרד החינוך, מדובר בסיטואציה שבה נדרשים ליווי של התלמיד והמתנה של ההורים בעליה ובירידה מן ההסעה.
מינהל החינוך העירוני, כמו ההורים, סבור שבמקרה הספיציפי של ילדים אלו – ראוי ונכון לפטור את ההורים מחובה זו.
פניות ברוח זו הועברו למשרד החינוך, הן על ידי מנהלת אגף החינוך המיוחד בעירייה והן על ידי היועצת המשפטית ובשלב זה טרם נענינו.
אנו ממתינים להנחיות משרד החינוך ואנו מקווים שהוא יקבל את עמדתנו, שתואמת כאמור את עמדת ההורים."
ממשרד החינוך נמסר כי ההנחיות שהופצו עדיין בתוקף והן מחייבות, והוסיפו כי בימים אלה הגורמים המקצועיים עמלים על כתיבת הנחייה חדשה בעניין ולכשתסתיים, היא תופץ לכלל הגורמים.
מה דעתכם? כתבו לנו כאן: